דיירות מוגנת

פסק דין: האפוטרופוס הכללי נגד זיאד גאפאל

בית משפט בישראל | 25895-05-21 | 2024-06-23

תקציר פסק הדין

האפוטרופוס הכללי הגיש תביעה לסילוק יד, הריסה ותשלום דמי שימוש נגד הנתבע, בטענה כי פלש לחלקות מקרקעין שבניהולו. הנתבע טען כי זכות הדיירות המוגנת שלו משתרעת על כלל המקרקעין כ'חטיבה אחת'. בית המשפט קבע כי זכות הדיירות של הנתבע מוגבלת לחלקות 32 ו-33 בלבד, כפי שהוגדר בהסכם השכירות המקורי, והורה על סילוק ידו מהחלקות האחרות, הריסת המבנים שבנה שם ותשלום דמי שימוש ראויים.

הרקע העובדתי

הנתבע החזיק בזכות דיירות מוגנת בחלקות 32 ו-33 בירושלים מכוח הסכם מ-1955. התובע, האפוטרופוס הכללי, טען כי הנתבע פלש לחלקות סמוכות (31, 34, 35, 72, 73), בנה בהן מחסנים, ריצף את השטח והרחיב את בית מגוריו. לאחר הליך הסדר קרקעות, התובע הגיש תביעה לסילוק יד ודמי שימוש. בית המשפט דחה את טענת הנתבע כי כל השטח מהווה 'חטיבה אחת' וקבע כי המדובר בפלישה שלא כדין.

השאלה המשפטית

האם חורג הנתבע מזכות הדיירות המוגנת שלו ופולש למקרקעין בניהול האפוטרופוס הכללי, והאם הוא זכאי להגנה כלשהי במקרקעין אלו?

הכרעת בית המשפט

התביעה התקבלה במלואה. הנתבע חויב לפנות את המקרקעין, להרוס את המבנים הלא מורשים ולשלם דמי שימוש חודשיים בסך 1,230 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה וכן הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח.

העיקרון המשפטי

פירוש חוזה שכירות נעשה לפי לשונו. טענות בעל-פה המועלות כנגד מסמך בכתב אינן מתקבלות. חריגה משטח המושכר מוגדר מהווה פלישה המזכה בסעד של סילוק יד.

המשמעות המעשית

דייר מוגן אינו רשאי להרחיב את חזקתו מעבר לשטח המוגדר במפורש בחוזה השכירות המקורי, גם אם עשה שימוש בפועל בשטחים סמוכים לאורך שנים, ויידרש לפנותם ולשלם דמי שימוש.

למי פסק הדין רלוונטי

בעלי דירות, רוכשים, מוכרים, משכירים, שוכרים, קבלנים ובעלי זכויות במקרקעין.

לפני עסקת מקרקעין או הליך משפטי מומלץ לבצע בדיקת חוזה ולבחון את הרישום והמסמכים.

צריכים ליווי משפטי במקרקעין?

ניתן לשלוח חוזה, נסח טאבו, הסכם תיווך, מכתב דרישה, תביעה או כל מסמך רלוונטי לבדיקה ראשונית.